בית חרושת לציונים עלאק

מה הורג אותי? העניין הזה של תלמידי תיכון זבי-חוטם, שחושבים שזה ממש מגניב להגיש למורה שלהם מבחן שלא כתוב בו כלום, חוץ מכתב פלסטר של שטוית לגבי זה שללמוד לשון "לא יעזור לי בחיים", או ספרות, או מתמטיקה.

כל כמה זמן מגיע איזה פוסט מסוג זה לפייסבוק שלי, וכולם נורא מתרשמים מהתיכוניסט/ית התורן, שמצא את *האומץ* להתריע בפני מערכת החינוך, על כמה זה משמים להיות תלמיד בתיכון.

עכשיו, זה הורג אותי משתי סיבות. דבר ראשון – בשביל לכתוב שטות כזו, *לא* צריך אומץ. וכי איזה השלכות יש למעשה הגבורה דנן? ציון גרוע? את זה היה מקבל ממילא. ובקיצור, אין השלכות. כלום. פשוט כלום.

שנית, אני בעצמי רוצה למחות על כך, שהטקסטים הללו שמפיקים הנערים והנערות שלנו, משמימים לא פחות מהלימודים שנגדם הם מוחים. זאת אומרת, זה הדבר הכי צפוי בעולם שתיכוניסט יתלונן שלימודי ספרות, או לשון, או מה שלא יהיה, לא מועילים לו בכלום. כשאני הייתי צעיר, גם היו מוסיפים המהדרין, שבית הספר הוא "בית חרושת לציונים" – אני לא יודע אם בני נוער עדיין משתמשים בקלישאה השחוקה הזו, או שהם המציאו אחת אחרת.

כך או כך – מתבגרים יקרים שלי, אין לכם משהו יותר מעניין להגיד? בחיי. בואו, אספר לכם סיפור על מה כתב סחבק בשעתו, כשמצא עצמו מול בוחן בספרות, בנוגע למשורר הלאומי, הלא הוא ח"נ ביאליק.

ברור, כך אני מקווה, שלא היה לי חצי מושג על אילו שירים מדובר או מה כתוב בהם, לא הייתי בשיעורים ולא קראתי אף שיר של ביאליק מאז "קן לציפור", שגם אותו כנראה הקריאו לי. הדבר היחיד שהיה לי, הוא הספר עם הכותרת "ביאליק – שירים", בהוצאת דביר, שכנראה שאלתי ממי שלא ישב לידי באותו יום.

ובכן, הבוחן היה, נניח לצורך העניין – על "הכניסיני תחת כנפך", ובבוחן היתה שאלה אחת עם שני סעיפים: (א) מה מאפיין את כל השורות בשיר ו-(ב) תאר את ההדרגתיות שבמבנה השיר – או משהו כזה.

כאמור – לא ידעתי כלום. אבל משום מה, שרתה עלי הרוח, והחלטתי בכל זאת לענות. לפיכך רשמתי תשובה מעין זו:

המשותף לכל השורות בשיר "הכניסיני תחת כנפך", מאת ח"נ ביאליק, הוא שכל השורות אכן שייכות לאותו שיר. כך לפחות יחשוב הקורא הלא ביקורתי. אני לעומת זאת שאלתי את עצמי – האמנם?
ובכן, ביקור קצר בהוצאת הספרים "דביר" גילה לנו את האמת האיומה. מנהל בית הדפוס של ההוצאה, סשה, ששתה כוסית אחת יותר מדי באותו לילה גורלי בו הודפסה המהדורה של "ביאליק -שירים" – חשב לעצמו שהשירים בצורתם המקורית לא מאוד מעניינים, והחליט להכניס בהם מעט פילפל. מה עשה? החליף את השורות בכל שיר בעירבול של שורות משירים אחרים, עד שלא נותר מהם זכר. מכאן יוצא, שלמרות מה שנדמה בהתחלה – כמעט אף שורה בשיר לא באמת שייכת לאותו שיר. יש להבין את נסיבות חייו הקשות של סשה, שרק חמד לצון, וגם היה מודאג מהמצב בבורסה באותו זמן, ולכן עשה את מה שעשה.

עד כאן התשובה לסעיף (א). לסעיף (ב) עניתי תשובה קצרה אך קולעת:

ההדרגתיות במבנה השיר מתבטאת בכך שבהדרגה השיר נעשה גרוע יותר ויותר.

עכשיו, אני מודה שהתשובה שלי לא מחאתית כל כך כמו הסטטוס ההוא שקראתי בפייסבוק. היא לא מביעה את התיסכול שלי מכך שללמוד את "הכניסיני תחת כנפך" לא "יעזור לי בחיים האמיתיים". אבל לפחות, לפחות לא נרדמים ממנה.

מאז בגרתי והיום אני מבין היטב שביאליק הוא אומן מופתי, ושילדים בתיכון הם פשוט צעירים מדי מכדי לקלוט את הטעם ברוב מה שמנסים ללמד אותם. ייתכן בהחלט שכדאי לנסות לשנות את השיטה – אני לא מתיימר לדעת איך.

אני כאן רק כדי להשמיע טרוניה אחת כלפי הדור הצעיר: ילדים שלי – גם להתחצף צריך לדעת.

bialik

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “בית חרושת לציונים עלאק

  1. למרות שאתה לא הורה אתה יודע משהו: עזרת לי בהורות!
    (המגיבה היא אימא לילדה בת 12 שהתחילה זה עתה את כיתה ז') (באוסטרליה, לכן זה עתה)

      1. מי ששואל "למה צריך ללמוד גיאומטריה אוקלידית?" יכול לקבל תשובה
        (מה שכמובן יכול לתת לך רעיון מעולה ללפחות עוד שני פוסטים: הראשון, להסביר בדיוק למה זה טוב והשני: לספר לנו על הגיאומטריה הלא אוקלידית)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s