אני שונא הסברים אבולוציוניים

אני שונא הסברים אבולוציוניים. פשוט שונא אותם. לא בגלל שאני מתנגד עקרונית לתורת האבולוציה או חושב שהיא לא נכונה, אלא בגלל הקלות האיומה שבה אנשים נתפסים אליהם.

הדוגמא אולי הכי מטומטמת היא לחשוב שגברים בוגדים בנשותיהם, משום שאבולוציונית זה משתלם להכניס להריון מספר גדול של נשים, וכך לזכות במספר גדול של צאצאים. מאחר שגבר לא צריך להיות בהריון, הוא לא "מושבת" תשעה חודשים, והוא יכול לייצר המון צאצאים במקביל. בשביל האישה, לעומת זאת, אין יתרון דומה, ולכן נשים פחות בוגדניות.

בולשיט!

למה בולשיט? ראשית, משום שאנחנו יודעים שנשים הן יצורים בוגדניים בפני עצמן, לא בטוח שפחות מגברים. שנית, משום שאבולוציונית, להוליד תינוקות זה לא מספיק – צריך שהתינוקות יגדלו ויגיע לבגרות מינית בעצמם – אחרת לא עשינו שום דבר. אשר על כן, אם גבר רוצה להבטיח שהגנים שלו יעברו הלאה, הוא צריך לא רק אישה שבעזרתה יוכל לעשות תינוק, אלא גם לגדל את התינוק הזה, עד שיהיה זה לאדם בוגר. לפיכך לבגידה יש יתרונות, אבל גם חסרונות – הילד גדל אצל מישהו אחר, ואי אפשר להיות בטוחים שלא יתפסו אותך, ויוציאו את הילד להורג, למשל.

מצד שני, מדוע משתלם לנשים לבגוד? אפשר להמציא כמה רעיונות – למשל, למה לאישה לשים את כל הביצים הגנטיות שלה בסל אחד? עדיף לגוון קצת – מה שנקרא פיזור סיכונים. בעוד שלבן הזוג הקבוע אולי יש איזו מחלה גנטית שתתפרץ משילוב לא מוצלח עם הגנום שלה, פחות סביר לחשוב שלחמשת המאהבים שלה יש את אותה בעיה. אז בעוד שהאישה לא יכולה להגדיל את הכמות של הצאצאים על ידי רעייה בשדות זרים, היא בהחלט יכולה להגדיל את האיכות הממוצעת שלהם, וזה שיפור משמעותי על גבי לעשות את כל הילדים עם אותו טמבל.

עכשיו, הפואנטה היא לא שהאבולוציה אומרת שזה טוב או לא טוב לבגוד בבן או בת הזוג – אלא שזה הכל בילבולי מוח חסרי שחר. ההסברים האבולוציונים שרוב האנשים פולטים מפיהם, על פי רוב, שווים לתחת. הם שווים לתחת מסיבה אחת פשוטה: אין לנו מושג מה קרה בעבר הרחוק, וקשה מאוד לשחזר את מהלכה של האבולוציה, ועוד יותר קשה להבדיל בין תכונות עם יתרון אבולוציוני, לתכונות שסתם לא מזיקות יותר מדי ולכן נשתמרו, ולמעשה "תפסו טרמפ" על גבי התכונות המועילות.

למשל, לאיזה סוג של דג יש פס בצבע סגול. מה כבר עוזר לו הפס הזה? לך תדע, אבל עובדה שהנקבות מאוד אוהבות את הפס הסגול, ולכן הוא חשוב. אבל למה הן כל כך נמשכות לפס סגול? יכול להיות שהסיבה פרוזאית לגמרי – לפני מאה אלף שנה היה חורף קשה, ודווקא נקבה אחת שבמקרה לגמרי אהבה מאוד פסים סגולים שרדה, ושאר אחיותיה נכחדו. היא הורישה את נטייתה זו לדורות הבאים, ועכשיו אוי לו לזכר שהפס שלו לא סגול מספיק.

ואולי יש קורלציה בין הרוחב של הפס הסגול לבין מהירות השחייה של הדג, כי לחלבונים שנותנים לפס הסגול את הצבע הסגול יש גם תפקיד בחילוף החומרים בגוף.

המסקנה מכל זה היא שכדי להציע הסבר אבולוציוני למשהו בטבע, צריך ראיות כבדות משקל, או במילים אחרות, צריך להיות מדען, שחקר לעומק נושא מסויים, והצליח להשתכנע וגם לשכנע אחרים ביתרון האבולוציוני של תכונה זו או אחרת. בביולוגיה יש כל כך הרבה אפשרויות היפותטיות, שאין שום דרך אחרת – צריך לבצע מחקר רציני. זו הסיבה שכל כך בקלות יכולתי למצוץ מהאצבע סיפורים על נשים בוגדניות ודגים עם פסים סגולים, שאיכשהו נשמעים משכנע, מבלי שהצגתי חצי ראיה אפילו לנכונותם.

עכשיו, מילא שכולם מקשקשים בתחת עם ההסברים האבולוציוניים העלובים שלהם. מה שהכי מרגיז הוא, שהאבולוציה הפכה להיות האויב הגדול של הדת, וכמעט אין דיון שלא מדרדר להחלפת דעות, אם אפשר לקרוא לזה דעות, בנושא.

הדתיים עצמם מפגינים את האטימות המוחית שלהם כאשר הם אומרים שהאבולוציה מגוחכת – משום שלא ייתכן שהיצורים החיים יתפתחו באופן מקרי. למה אטימות? משום שהאבולוציה אינה תורה של מקריות. המקריות באבולוציה משחקת תפקיד חשוב, אך משני.

הנה דוגמא שלא המצאתי, אלא גנבתי מאיפהשהו, סביר שמדוקינס. תארו לכם שיש זן של זבובים. יש שונות מקרית ביניהם – חלקם עפים גבוה יותר וחלקם עפים נמוך יותר. עד כאן המיקריות. עכשיו מגיעים בני האדם וסוללים כביש – ותוך זמן קצר כל הזבובים שעפים בגובה של השמשות של המכוניות מתים – כי הם נמעכים על השמשות.

וכך זה נמשך, עד שכבר הזבובים שעפים למעלה, מעל המכוניות, ואלה שעפים למטה, מתחת למכוניות, לא נפגשים אף פעם – והמוטציות המקריות מרחיקות אותם אלה מאלה, והנה יש לנו שני מינים של זבובים, כאשר קודם היה רק מין אחד, ובאופן פלאי הם נוטים להתעופף בדיוק באותם איזורים שאין בהם מכוניות מאיימות.

החלק המקרי בסיפור הזה הוא חשוב, אבל פחות דרמטי. מה שגרם לאבולוציה היו המכוניות, שבאופן ממש לא-מקרי, דרסו את מי שעמד, או התעופף, בדרכן, ולא דרסו אף אחד אחר. היה ניתן לצפות מראש אילו זבובים יכחדו, ולכן אין פה מקריות – ההיפך הוא הנכון – הטבע, באכזריותו האיומה, קבע לחלוטין את הכיוון של התפתחות זני הזבובים ההיפותטיים הללו. סביבת המחייה שלהם השתנתה, והם השתנו בהתאם – זה רק לקח קצת זמן, והרבה מוות.

אז למה אני כועס? כי החילונים המסכנים, כל כך לא מבינים בזה שום דבר, שהם נופלים למלכודת של או-או: או שהאבולוציה נכונה, או שהגרסא הדתית נכונה. הדיכוטומיה הזו היא קישקוש מוחלט כמובן.

מדוע קישקוש? כי מצידי שהאבולוציה לא תהיה נכונה. היא תיאוריה מדעית, וניתנת להפרכה בכל רגע על ידי ראיות חדשות ובלתי צפויות. מה שחילונים צריכים להבין הוא, שגם אם נגלה יום אחד משהו שישכנע אותנו שדארווין לא צדק, אנחנו פשוט נגיד – "וואלה, זה מוזר" – ונתחיל לחפש הסבר אחר.

אנחנו לא נעבור לגרסא הדתית – משום שהיא לא הסבר. כי הסבר זה מין דבר כזה, שאם מניחים כמה הנחות, אז מבינים למה מה שקורה קורה. ניקח דווקא דוגמא מהתנ"ך – מי שקורא את ספר בראשית נתקל בחלוקה של עולם הטבע למשפחות: העופות, הבהמות, הדגים וכולי.

התנ"ך מספר לנו שהחיות מתחלקות למשפחות, אבל הוא אינו מסביר מדוע זה כך. באותה מידה אלוהים היה יכול לברוא עולם שבו החיות זרות ומוזרות, ולא מתאגדות למשפחות. אלוהים, בגלל שיש לו אינסוף כח, לא יכול לשמש הסבר לכלום, בדיוק בגלל שהוא יכול "להסביר" הכל.

אלוהים הכל יכול היה יכול לברוא את העולם להיות ההיפך הגמור ממה שהוא, לכן אין שום אפשרות להיאחז בו כהסבר למדוע העולם הוא דווקא כך, חוץ מהעלאק-הסבר, שזה פשוט מה שהוא רצה לעשות, או במילים פשוטות – "ככה". וכמו שכל ילד יודע, "ככה" זו לא תשובה.

אם, לעומת זאת, נניח שכל המינים של בעלי החיים מתפתחים זה מתוך זה על ידי שילוב של תורשה גנטית והכחדות – ברור למה עולם החי מתחלק למשפחות – בגלל שהוא באמת משפחות – למעשה, כל כולו משפחה אחת ענקית. זה לא רק נראה כאילו חזיר ואדם הם דומים יותר  זה לזה מאשר אדם וג'וק. הם אשכרה קרובי משפחה – מה הפלא שהם דומים?

זה, גבירותי ורבותי, מה שנקרא להסביר. אני מניח משהו אחד, ובעזרתו מבין למה הדבר השני נכון. ואם אני יכול בעזרת הנחה או שתיים להבין אלף עובדות – זה הסבר ממש טוב.

דוגמא אחרת מעולם המדע: איש אינו יודע מדוע חוקי ניוטון נכונים, אבל אם נצא מנקודת ההנחה שהם נכונים, אפשר להבין למה גופים זזים באופן שהם זזים. שלושה חוקים של ניוטון מסבירים מיליונים על גבי מיליונים של תנועות מכניות בעולם כולו. עכשיו, זה הסבר.

לסיכום – האבולוציה מסבירה מספר גדול של עובדות – למשל את הדבר הכל-כך שגור הזה, שאף אחד לא תוהה עליו, שממלכת החיות מתחלקת למשפחות גדולות, ואלה למשפחות קטנות יותר וכן הלאה. עם זאת, ההסברים האבולוציוניים דורשים הרבה מאוד מחקר יסודי וראיות, משום שבדרך כלל, סתם מהתבוננות, קשה להבין למה נוצה אדומה, או גבשושיות ירוקות – עוזרות במשהו – ואולי הן לא עוזרות – אלא שהן פשוט לא מזיקות יותר מדי ו"תופסות טרמפ" על תכונות אחרות מועילות.

וחוץ מזה, ויותר חשוב, האבולוציה היא לא הסבר אלטרנטיבי להסבר הדתי, כי אין הסבר דתי. וגם אם האבולוציה תוקע כטעות בעתיד – אז מצויין, זה רק יקרב אותנו להסבר האמיתי. 

אני שונא הסברים אבולוציוניים.

evolutionhumans

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s